לייזר הוא המשחק האהוב על ילדים, לרוב ילדים משגעים כלבים וחתולים בזה שהם מסמנים לידם בלייזר והכלבים רודפים אחרי הקרן, לרוב אנחנו מצחקקים ונהנים, אך הכלב לא מבין למה אי אפשר לתפוס את הנקודה, לכן במאמר הזה אתן לכם את הסיבה למה אסור בתכלית להשתמש בלייזר כמשחק עם כלבים.

ראשית, הלייזר מגביר אור על ידי פליטה מאולצת של "קרינה" לכן הוא כל כך חד ומגיע למרחק עצום, הסיכון הפיזי היא פגיעת קרן הלייזר בעין, ועלולה לגרום לנזק ואף לעיוורון גם לאנשים וגם לחיות, אפילו פגיעה חד-פעמית עלולה לגרום לפגיעה בראייה.

הלייזר יכול להיות כלי להגברת נוירוטיות, הפרעות קשב, וכשל מוחי עקב התפתחות של הפרעה תורדנית כפייתית על חפצים נעים, כתוצאה כהתניה ארוכת טווח בשימוש חוזר בלייזר.
לכלבים שלנו יש חוש ציד מפותח, כמובן לכלב שאין לו חוש ציד מפותח, קרוב לוודאי שלא ירדוף אחרי הנקודה. אך לכלבים שיש חוש ציד מפותח ורודפים אחרי הנקודה הזו, מתחילים לפתח תלות מסוימת בנקודות לאחר מספר שבועות של רדיפה אחרי נקודת הלייזר. המח של הכלב לא מאפשר לו לפענח בצורה מדויקת את המשמעות של הרדיפה אחרי הנקודה. כי הכלב אף פעם לא מצליח לתפוס את הציד (הנקודה שזזה) לכן כלבים לאחר מספר חודשים מתחילים לפתח הפרעה מסוימת עקב ההתניה של לרדוף אחרי הנקודה, גם כשאין שם כלום לחלוטין. כלבים שרדפו כמה חודשים אחרי לייזר מתחילים לפתח כישלון קוגניטיבי כלפי דברים נעים, כלומר הם מתחילים לרדוף אחרי צל של אנשים נעים, נקודות שמש, ולפעמים בוהים ברצפה שמה אולי תגיע נקודה שתזוז. אנחנו חייבים להבין שכלב שהוא צייד ושרודף אחרי הציד, חייב לקבל את הטרף, לדוגמא שכלב רודף אחרי כדור (כדור=ציד) הוא תופס ומחזיר לבעליו, לכן יש אפקט אלטרנטיבי לציד של הכדור, ברגע שכלב רודף אחרי לייזר ואף פעם לא תופס אותו, הכלב מתחיל להשתבש מבחינה מוחית ומבחינה התנהגותית.

לכן תדעו תמיד שהכלב שלכם הוא צייד והוא צריך להרגיש את הצייד שלו (כדור, פריזבי, חבל נשיכה, ועוד). כל עוד כלב רודף אחרי ציד שאינו קיים, יכול לגרום לו לנוירוטיות ולשבש לו מהלכי חשיבה קריטיים במח.

 לכן השתמשו בחוכמה באביזרי משחק לכלבים.