הכלבים של היטלר
בקרב ביוגרפים רבים של היטלר יש בד”כ הסכמה על כך שכלביו היו קרובים אליו יותר מאשר כל יצור אנושי, ברמת האינטימיות והחברות שרכש אליהם. כלבו הראשון של היטלר היה FUCHI שקפץ לתוך השוחה בה התחפר היטלר במהלך מלחמת העולם הראשונה. נשאר עימו כשנה וחצי עד ש FUCHI נעלם כנראה נגנב. המפורסמים ביותר בכלביו של היטלר היתה בלונדי נקבה רועה גרמנית. כשכבשו הרוסים את ברלין, קיבלה בלונדי גלולת ציאניד ומצאה את מותה בבונקר ההתאבדות המשותפת של היטלר ואווה בראון. לקראת סוף חיו אמר היטלר כי הוא בוטח רק בכלבתו בלונדי.היטלר היה חסר יכולת לקיים קשרים אשיים עם בני האדם ולכן נהג לבלות פרקי זמן ארוכים עם כלביו.
מחקר- הנאצים ניסו ללמד כלבים לדבר
אחד הניסויים המוזרים ביותר שעשו המדענים הנאצים היה אילוף כלבים על מנת שילמדו לדבר ובכך יוכלו לסייע לחיילי האס אס במשימותהם השוטפות בעיקר במחנות הריכוז. מהמחקר עולה כי היטלר שהיה ידוע כאוהד כלבים, הורה לאנשיו להפוך את בעלי החיים לכלי יעיל במערך המלחמתי. הוא רצה שהכלבים ילמדו לתקשר עם אדוניהם באס אס ויוכלו לפעול לצידם ולעיתים אף במקומם במחנות הריכוז.
חלק מהפילוסופיה הנאצית היה שיש קשר חזק בין בני האדם לטבע. הם האמינו שנאצי טוב צריך בעל חיים ידיד.
לצורך המשימה הקים המשטר הנאצי בית ספר מיוחד לכלבים, בבית הספר היו כלבים שסופקו ע”י משרדו של מפקד האס אס הימלר. נרשמה הצלחה מסוימת, כאשר חלק מהכלבים הצליחו לסמן מילים באמצעות כפות הרגלים שלהם ואחרים הצליחו לחקות את הקול האנושי. סופר על כלב שהצליח לבטא את המילים “הפיהרר שלי “ כאשר נשאל מיהו היטלר ועל פוינטר גרמני בשם דין שנבח בקול אנושי “רעב תנו לי עוגות”. אחד הכלבים המתקדמים ביותר עפ”י המחקר היה טרייר בשם “רולף” אשר דיבר כאשר תופף עם רגליו את כל האותיות . עם זאת נראה כי הכל היה בשלב מוקדם ואין ראיות לכך שהיוזמה לכלל מימוש שחיילי האס אס הלכו כשלצידם כלבים מדברים.
כלבים בשירות מכונת המלחמה הנאצית
משחר ההיסטוריה מילאו כלבים תפקידים בשדה הקרב. במלחמת העולם השניה הוצבו כלבים רבים בחזית כאשר החיילים הגרמנים השתמשו בכלבים למשימות איתור,העברת הודעות שמירה על אסירים ומידי פעם אף כלוחמים בקרבות עצמם. תכונות כמו אומץ, תוקפנות הפכו את הכלבים הללו למודל עבור החיילים. חיילי האס אס היו אחראים לטיפול,הכשרה הרבעה של הכלבים.
היבט נוסף של העיסוק של האדם בכלבים היה השימוש שעשו בהם כשומרים על האסירים במחנות הריכוז. שיניים של הכלבים עורר פחד עצום. חברי הצוות נהגו לשסות כלבים באסירים מידי פעם לשם הבידור. היינריך המילר ביקש לקבל אליו כלבים שאומנו לשמור על עדרים שלמירה דומה על אסירם.
הרעיון הסוטה הזה שיקף את הסימוליות המסורתית של היהודים והנוצרים ככבשים.
הנצאים אפילו הכריזו על יום מיוחד “יום הכלב” בו ניתן לראות ברחובות גרמניה תהלוכות מלוות בקרינות ועגלות מעוטרות בפוסטים המהללים את תרומת הכלבים לגרמני. בארכיון של המוזיאון האמרקאי לזכר השואה מופיע תיאור שנכתב ע”י אסיר לשעבר שעבד במכלאת הכלבים ששימשו לשמירה על האסירים במחנה ריכוז “דכאו” הוא מתאר כי הכלבים אומנו לקפוץ על אסיר שעשה תנועה פתאומית או לא רגילה. במכלאה היו כ 60 תאים שלכל תא יש מלונה +חצר הכלבים הוא מציין היו חלק ממשפחת האס אס. יחד עם זאת לא כל הכלבים זכו ליחס מועדף כבלים ברייך השלישי כמו אנשים נחלקו לשתי קבוצות כלבים ששירתו את הרייך השלישי ואויבים. כאשר נבח כלב על משמר סייר נאצי מייד ירה עליו הקצין ואסר את בעליו.
רודולפינה מנצל
רודולפינה נולדה ב 1891 בוינה למפחה יהודית אמידה. כשהיתה בת 4 נשך אותה כלבלב שאיתו שיחקה,מה שרק הגביר את סקרונתה בהולכים על ארבע. את דמי הכיס שקיבלה שילמה לשכנים שהסכימו לשמור על הכלבים המשוטטים שאספה מהרחוב. הוריה כך סיפרה לא הסכימו שהיצורים המלכולכלכים האלה יכנסו את הבוץ מהרחוב אל השטיחים היקרים שבדירה. באוניברסיטה של וינה עשתה דוקטורט בפסיכולוגיה ביולוגיה וביוכמיה. היפת פעילה באגודת הסטודנטים הציונים של תנועת הנוער הציונית “תכלת לבן” נשיאה לרופא רודולף מנצל. בשנות ה 20 הקימו בני הזוג בית ספר ראשון מסוגו לאימון כלבי תקיפה הגנה שמירה וגישוש. וערכו יחד מחקים בפסיכולוגיה של הכלבים. ב 68 בספרם “על כלבים וחתולים ושאר ידידים” כתבו בני הזוג ידידות פרושה : חיים בצוותא,עבודה משותפת והבנה הדדית… ידידנו הראשונים היו כמובן הכלבים. עשרות כלבים השתתפו בקורסים שהעבירה. הם עברו בדיקות התאמה מבחני כושר ואופי שאותם פיתחה ועיבדה, וברבות השנים אומצו ברחבי העולם.ספרים ומחקרים שפרסמו בני הזוג שעסקו ב”נפשו” של הכלב, זכו לתהודה רבה והקנו להם מוניטין של מומחים בן לאומים לכלבנות. במחקריהם גילו השניים למשל כי לכל אדם יש ריח יחודי משלו. לעיסוקה ולאהבתה היתה תכלית ציונית והיא שלחה לא”י כלבים שאימנה באוסטריה. “מראשית עבודתנו ראינו את משימתנו העיקרית בהחדרת השימוש בכלבים למטרות הגנה על הישובים המבודדים בארץ. הרב צבי פרץ חיות שהיה רבה הראשי של וינה ופעיל ציוני עד מותו בשנת 1927, ביקר בחוות הכלבים בשנות ה 20והתרשם ממראה עיניו. כלבים שמגיבים למילים ושמות בעיברית נתפו בעיניו כסמל לתחיית השפה והעם העיברים. בסיפרם “חינוך כלבים ואילופם ” 1939 הסבירו השנים את ההבדל בין “היהודי החדש” שמתחבר אל הטבע מגדל כלבים וחוזר למקורותיו הקדמונים לבין “היהודי הגלותי” שפחד מכלבים מסיבות היסטוריות מוצדקות. לא חלף זמן רב עד שהמוסד הפרטי והיוקרתי שהקימה צד את עיניו של הרשויות האוסטריות . הכלבים הראשונים ששירתו במשטרת אוסטריה התאמנו ליפני כן בחווה של רודולפינה, וכשהם ממלאים פקודות בעברית ומגיבים ארך ורק על פניות בשמותהם העיבריים. זמן מה בילתה רודולפניה בברלין ובשירות הצבא הגרמני . אירגנה קורסים לכלבי תקיפה,הגנה, גישוש ושמירה. גם בגרמניה אולפו הכלבים להשמע לפקודות בעיברית ולמדו להגיב “שב” “ארצה” ו”קום” בשפת הקודש. כעבור שנים אחדות כשהנצאים עלו לשילטון גילו מדריכי הכלבים שהכלבים אינם מגיבים על פקודות בשפה אחרת. בהוראה מגבוה נאלצו לדבר איתם בעברית, גם אם הדבר קשה ומכביד עליהם “זוג החוקרים הציונים מאלץ את הגרמנים – בעקיפין ובמתכוון לדבר בעברית. הידיעה שהכלבים שאימנה שימשו אח”כ לתקיפת בני עמה העיקה עליה מאוד. עם סיפוחה של אוסטריה ב 1938לא נגעו ברודולפינה לרעה. הם אף ניסו לשכנע להצטרף למערך של הצבא הגרמני. וכך תיארה רודולפינה את התקופה הגורלית ההיא”באחד מימי השישי הקצרים הגיעו צבאות היטלר לאוסטריה ובאותו בוקר נתקבלה פקודה מהיטלר להביא את בני הזוג מנצל במכונית מהודרת לאחד ממחנות הצבא הגרמני. לפקודה צורף מסמך אשר בו צוין כי יינתן להם צריף אשר בו דרים קצינים וכל תנאי הנוחות האפשריים כדי שנוכל לבצע עבודות מחקר של כלבים בשביל הצבא הגרמני. למזלם של בני הזוג את הפקודה היה צריך לבצע היה קצין אס אס שהיה חבר משפחה ועזר להם להימלט ולחצות את הגבול. יחד עם כמה כלבים יצאו השנים באוניה שעגנה בחופי ישראל בערב ראש השנה. גם בישראל המשיכו הזוג במפעל שלהם לאילוף כלבים. לזכותה של רודולפינה נזקף גילוי וטיפוחו של הגזע הכנעני שהתאים במיוחד לתנאי האקלים בארץ. רודולפינה שהורגלה לעבוד עם כלבים גיזעים מאירופה בעיקר בוקסר ורועה גרמני חיפשה גזע שיתאים יותר למשימות של ההגנה. בתצפיות שלה בכלבי הפרא שהסתובבו לידי מהלי הבדואים והישובים הדרוזים היא מצאה את הכלב הכנעני מתאים לצרכיה והיא שנתנה לו את שמו. לאחר שגילה כי הוא ניכן בכושר לימוד גבוה וניתן לביות . היא הצליחה לאלף ולהכשיר כלבים רבים מגזע זה למטרות שמירה. הגזע הכנעני הוכר ב 65 ע”י היתאחדות הבילאומית לכלבנות ונחשב לכלב הלאומי של ישראל.
